(Tropheus) טרופאוס Boulenger , 1898

Cichlidae - סוג דגים ממשפחת אמנוניים .מוצא : אפריקה, אנדמי לאגם טנגניקה : מידע כללי מפלה , תבוסה , הפסד : tropaion שם טרופאוס נוצר מיווני עקב שיניים המיוחדים שלהם המותאמים רק לתזונה מסויימת Tropheus moorii Boulenger, 1898 - מין טיפוסי לפיו תואר הסוג ציקלידים בגודל עד 16 ס"מ שניתן לפגוש אותם בכול האזורים של האגם בעומקים . ממטר אחד בסביבת האבנים קיימים 5 זנים המתוארים בשם מדעי עם מספר רב ביותר של ווריאציות צבע של כל זן. עקב כך קשה להבדיל בין זנים שונים. נמשכים וויקוחים רבים בין המומחים על השתייכותם של דגים שונים לזן כזה או אחר. זנים ה"נקיים" נחשבים ווריאציות צבע ומיקום גאוגרפי שלפיהם תואר הזן. הזנים נבדלים בכמות הקרנות הקשות בסנפירי . הגב, האנאלי והזנב. כמו כן על פי מיקומן של שלושת הסוגי השיניים שיש לטרופאוסים בדרך כלל לטרופאוס מורי לוטרופאוס בריצ'רדי יש 6 קרנות קשות בסנפיר הגב . לפעמים 5 או 7) , אך צבע העיקרי של הגוף של טרופאוס בריצ'רדי חום או ירוק) לטרופאוס פולי ולטרופאוס אנקטנס יש רק 4 קרנות קשות בסנפיר האנאלי וצורת הזנב . שונה מטרופאוסים האחרים , אך הם גם נבדלים בצבע הבסיסי טרופאוס דובויסי מעט שונה מהאחרים - יש לו גוף גבוה יותר , פה קטן ונמוך יותר ולדגים . הצעירים יש מופא מיוחד - נקודות לבנות על הגוף בטבע חיים בקבוצות גדולות עם איאררכיה מובהקת - זכר דומיננטי אחד שמנסה . להשליך מהלהקה את שאר הזכרים : תנאיי גידול אומנם הדגים אוהבים סביבת האבנים והרבה מקומות מסתור ומערות, הרבה פעמים באקווריום שמים אבן שטוחה אחד או שתיים לצורכי הרבייה. יש דעה שזה מוריד את האגרסיביות והטריטוריאליות שלהם. חייב להיות גם מרחב רב של מים פתוחים . לשחייה בלהקה דגים אגרסיביים וטריטוריאליים, דורשים אקווריום גדול מאוד. צריך לגדל אותם בלהקות, רצוי לפחות 10 דגים ויותר. לא אוהב דגים שכנים. כמו כן לא כדאי לגדל אותם עם דגים אגרסיביים אחרים, כגון פרונטוזות. גם לא כדאי לגדל ביחד עם טרופאוסים את הדגים - עם תנאיי אכילה שונים - אכלי בשר למיניהם. סוגים שאפשר לגדל עם הטרופאוסים . Petrochromis, Eretmodus, Spathodus , Tanganicodus, Simochromis (אם יש מספיק מערות ומקומות מסתור ניתן לגדל באותו אקווריום (אם הוא מספיק גדול . Julidochromis, Chalinochromis ו Telmatochromis גם בונה משפחה פוליגאמית - מספר נקבות לזכר אחד. הרבה פעמים באקווריום אחד יכול לחיות זכר אחד, אך עם אקווריום גדול מאוד ניתן לגדל כמה זכרים ביחס כ- 10 - 8 נקבות לזכר אחד. גם אז יהיה זכר דומיננטי אחד. לציין שצריך להזהר מאוד כאשר מכניסים דגים חדשים (במיוחד זכרים) לאקווריום בו קיימת להקה מבוססת. דגים החדשים עלולים להפגע קשות על ידי דגים וותיקים. אם מוציאים אפילו לזמן קצר את הזכר הדומיננטי, מתחילות להיות מריבות בלהקה ולפעמים די קשות שנמשכות גם . לאחר שמחזירים את הזכר הדומיננטי : תנאיי המים . מים קשים יחסית עם קשיות כוללת עד 20 מעלות ובסיסיים עם חומציות 7.8 - 9.0 . טמפרטורה - 22 - 27 מעלות . מזון : מזון עיקרי - "צמחוני", בטבע ניזון צמחים ואצות באקווריום ניתן להאכיל אותם במזון עם ריכוז גבוה של ספירולינה, עלי חסה, טרד . וכדומה וגם פרש צמחוני . רצוי שמזון צמחוני יהבה לפחות 60 - 70 % מהאוכל , לציין שהטרופאוסים ניתנים לאכילת יתר ולהשמנה , לכן רצוי לתת כל פעם מעט אוכל . אך להרבות במספר האכילות זיהוי המינים : בדרך כלל אין הבדל משמעותי בין זכר לנקבה מלבד פפילות . הגניטאליות שונות - לזכר היא קטנה וחדה יותר ולנקבה היא גדולה ועגולה יותר "?זכר או נקבה? איך להבדיל" רבייה : דוגרי פה. זכר מחזר אחרי נקבה ו"רוקד" עם כל הגוף. אם נקבה מוכנה לרבייה היא שוחה אחרי זכר עד למשטח שטוח מעט אלכסוני בדרך כלל ומטילה ביצים. לאחר ההטלה של כמה ביצים היא מסתובבת לאסוף אותם בפה. זכר שם את סנפיר האנאלי שלו מול פני הנקבה ובזמן שהיא נוגעת בסנפיר האנאלי שלו כדאי לקחת גם "ביצים" ה"מצוירות" על הסנפיר, משחרר את הזרע. הפרית הביצים מתבצעת בתוך הפה של הנקבה. דגירת הביצים ואת הדגיגים נמשכת כ-4 שבועות. סך הכל תוך הטלה אחד ניתן לקבל עד 25 דגיגים. דגיגים המשוחררים מהפה די גדולים ויכולים לאכול . נאופלי ארטמיה וגם מזון קטן אחר . מתבגרים בגיל 18 - 12 חודשים